המאמר נכתב בספטמבר 2012

לפני שילדתי את בני המתוק, לימדתי הרבה נשים בהריון.
אותן נשים חזרו לפילאטיס תקופה מסוימת לאחר הלידה, רובן רצו לחזור מהר לגזרה ורק חלקן הקשיבו לקצב של הגוף שלהן. תמיד ניסיתי להסביר לאותן נשים שרצו כבר להרגיש את שרירי הבטן שורפים ותפוסים, שלא היו מוכנות לוותר על תרגילים כגון כפיפות בטן "כי איך אני יוריד את הבטן?", שזהו תהליך הדרגתי, ושצריך ללכת שלב אחר שלב.

פילאטיס לאחר לידההיום כאימא טרייה, אני יכולה להסביר את הנושא לא רק מהמקום המקצועי אלא גם מניסיון אישי. לידה עם כל ההיבטים המופלאים שיש בה, היא סוג של טראומה לגוף, לעצמות, לליגמנטים ובמיוחד לשרירי הבטן ורצפת האגן, בין אם הלידה הייתה טבעית או בניתוח קיסרי. לכן, אנו צריכות לנהוג בעדינות יתרה בפעילות שאנו עושות ולהיות קשובות, אחרת אנו עלולות לייצר נזק נוסף לגופנו.

אז נתחיל מהבטן שנשאנו בגאווה תשעה חודשים, שליטפנו, אהבנו וצילמנו. אותה בטן מתוחה פתאום הופכת ריקה ומיותרת וקשה לנו להתחבר אליה שוב. אצל נשים שעברו ניתוח המצב אף יותר בעייתי ומניסיוני עם נשים שעבדתי עמן, ראיתי את הקושי אפילו להסתכל על הצלקת ובטח הקושי בלגעת.

היפרדות שריר הבטן האורכי (פיצול)

אצל חלק מהנשים ייווצר מצב אשר נקרא abdominal diastasis , זוהי היפרדות של שני חלקי השריר הבטן האורכי. ההיפרדות מתרחשת בשליש השני או השלישי להריון. הסיכוי להיפרדות גדל מעל גיל 35 וכן בהריון רב עוברים או עובר במשקל גבוה. כמו כן אם התאמנת בשליש השני והשלישי בצורה לא נכונה, ייתכן שתרמת להיווצרות ההיפרדות.

לכן, לפני שנתחיל לחזק את שרירי הבטן צריך לבצע בדיקה ולראות האם נוצר מצב של היפרדות. במידה וכן, יש לבנות תוכנית אימון המתאימה למצב. בשלב הזה מומלץ להימנע מתרגילים אשר כוללים הרמת ראש וחזה וגם בקימה משכיבה - חשוב להקפיד לקום דרך הצד.
נרצה לחזק את שריר הבטן הרוחבי (
transversus abdominis ) ואת רצפת האגן לפני שנעלה את רמת הקושי של התרגילים.

כשנכנסתם להריון בוודאי שמעתן מכל כיוון שאתן צריכות לחזק את רצפת האגן...
אז קודם כל - מהי אותה רצפת האגן ?

כשהתחלתי את לימודי הפיזיותרפיה, זה היה האזור הכי מסובך להבנה. עד שנתקלתי בדימוי הבא: תדמיינו את שרירי רצפת האגן כערסל שמחובר לקירות (עצמות האגן) או כטרמפולינה השרירים הללו תומכים באברי האגן.
אצל האישה יש מספר פתחים ברצפת האגן: צינור השתן, הנרתיק ופי הטבעת
.

בשלבים מתקדמים של ההיריון הרחם גדל ובשילוב עם הפרשת הורמון הרלקסין אשר מגמיש את רקמות החיבור אליהם מחוברים השרירים גדל העומס על השרירים ברצפת האגן.
במהלך הלידה הלחץ על רצפת האגן הוא אדיר, במיוחד אם מנח הלידה היה בשכיבה על הגב והמיילדת שלכן אמרה לכם "לעצור את כל האוויר וללחוץ כאילו את רוצה לעשות קקי"
(למידע נוסף על נשימה בזמן לידה כנסו ל
מאמר עקרונות מניעת הנזקים לרצפת האגן לפני, במשך ולאחר לידה )

לאחר הלידה שרירי רצפת האגן מאוד חלשים, לכן לא נרצה לבצע פעולות אשר מעלות את הלחץ עליהם כמו ריצה, הרמת חפצים כבדים וכמובן להימנע מאימון לא נכון לפני שנשיב לעצמנו את הכוח אשר אבד.

לסיכום, באופן תקין שרירי הבטן העמוקים ושרירי רצפת האגן עובדים יחד לפני כל פעולה שאנו מבצעים ובכך שומרים כי לא ייווצר עומס רב על רצפת האגן והגב. חשוב לתת להם זמן להחלים ולהתחזק בהדרגתיות, כמו שאנחנו צריכות זמן לעכל את החוויה של הלידה ולהתרגל למצב החדש. אימון מבוקר ומקצועי יעזור לכן בדרך אל הגזרה הקודמת רק צריך סבלנות והתמדה.

היום אני 8 חודשים לאחר הלידה.. עדיין לא ישנה יותר משלוש שעות רצוף ...עדיין 10 קילו יותר במשקל אבל הכי מאושרת בעולם.

בהצלחה ומזל טוב...

שירלי

 

logo